אחד המיתוסים העיקשים ביותר אודות פמיניזם בברית המועצות טוען שהוא היה מיותר, שכן המשטר הסובייטי כבר העניק לנשים את כל הזכויות. באופן חלקי, זה נכון – בתקופות מסוימות, המעמד של נשים סובייטיות היווה מודל לחיקוי עבור פמיניסטיות במערב. אולם שוויון מגדרי אמיתי מעולם לא הושג. הנה הסיפור המורכב של פמיניזם סובייטי – הישגיו, כישלונותיו, ומדוע חג ה-8 במרץ נותר כה משמעותי עבור נשים דוברות רוסית בכל העולם.
השחרור המובטח והמציאות הכפולה
כבר בדצמבר 1917, זמן קצר לאחר המהפכה, הנשים הסובייטיות זכו באופן פורמלי לשוויון זכויות אזרחי מלא עם גברים. האידיאולוגיה הקומוניסטית דגלה בשחרור נשים מ"עבדות ביתית" באמצעות שילובן בכוח העבודה והקמת מערכות תמיכה כמו מעונות יום, מכבסות ומטבחים ציבוריים. על הדרך גם בוטל הפמיניזם, כי מי צריך מאבק, אם שוויון זכויות כבר ניתן לנשים על מגש הכסף?
(הערה קטנה: התנועה הפמיניסטית באימפריה הרוסית הייתה די מתקדמת, אף על פי שהפעם הראשונה שנשים קיבלו זכות הצבעה הייתה רק כחצי שנה לפני המהפכה, בפברואר 1917).
המדינה החדשה הציעה:
חינוך שווה ונגיש לנשים
יכולת לבחור מקצוע באופן חופשי
שכר שווה (באופן תיאורטי) עבור עבודה שוות ערך
זכויות גירושין וזכויות הפלה
אולם מה שהתחיל כחזון משחרר הפך למציאות של עומס כפול. במקום לשחרר נשים, המדינה הסובייטית יצרה מצב שבו נשים נשאו בשלושה תפקידים במקביל:
1. עובדות במפעלים או במשרות שונות
2. אימהות האחראיות על גידול הילדים
3. מנהלות משק בית האחראיות על כל העבודה הביתית
בין גנרטור לפרה: המדיניות המתעתעת
כפי שניסח זאת חוקר סובייטולוגיה אמריקאי, המדינה התייחסה לנשים כאל "משהו בין גנרטור לפרה" – מצד אחד מצופות לייצר (לעבוד), ומצד שני לרעות (ללדת ולטפל).
בשנות ה-30, המדינה הסובייטית שינתה כיוון:
הפלות נאסרו ב-1936 (וחזרו להיות חוקיות רק לאחר מות סטלין)
הדגש עבר למשפחה מסורתית שבה האישה אחראית על הבית והילדים
גיוס העבודה התגבר, מה שאילץ נשים לעבוד משמרות ארוכות
מחקרים משנות ה-60 הראו שנשים סובייטיות השקיעו כ-15 שעות ביום בעבודה ובמטלות הבית – פי 2-2.5 יותר מגברים. גם כאשר המדינה הצהירה על רצונה לבנות תשתיות לתמיכה באימהות עובדות (גני ילדים, מעונות יום וכו'), המציאות הכלכלית והמחסור המתמיד הפכו זאת ללא ישים במלואו.
אגב, אחת הסיבות שהשגרירה הראשונה של מדינת ישראל בברית המועצות הייתה דווקא גולדה מאיר הייתה ההחלטה של בן גוריון ומשה שרת להראות שהנה, גם ישראל הקטנה דוגלת בשוויון זכויות ושולחת למעצמה כל כך גדולה שגרירה-אישה.
המשבר הגברי והפטריארכיה החדשה
כאשר נשים הפכו לעצמאיות כלכלית, גברים סובייטיים חוו משבר עמוק של גבריות. מבלי יכולת לחזור לתפקידם המסורתי כמפרנסים, רבים נסוגו לאלכוהוליזם, אלימות או אדישות. המדינה לא הציעה מודל חדש של גבריות שיתאים למציאות החדשה.
המלחמות, הקולקטיביזציה והדיכוי הפוליטי יצרו פער דמוגרפי משמעותי – לפי מפקד האוכלוסין של 1959, על כל 1000 נשים היו רק 641 גברים. זה הוביל לתופעה חברתית שבה נשים נאלצו "להתפשר" או להישאר לבד, מה שחיזק עוד יותר את חוסר האיזון ביחסי הכוח.
פרסטרויקה: הרנסנס הפטריארכלי
בתחילת שנות ה-90, עם התפרקות ברית המועצות, הנשים הסובייטיות הפכו להיות הנפגעות העיקריות של המעבר לכלכלת שוק:
המגזר הפרטי נמנע מלהעסיק נשים בגלל עלויות הקשורות לזכויות אימהות
תחומים מקצועיים שבעבר היו מאוישים בעיקר על ידי נשים (מסחר, כספים, ביטוח) החלו להעדיף גברים
המיתון הכלכלי והקיצוצים בשירותי רווחה הגדילו את העומס הביתי על נשים
בעוד שגברים תפסו עמדות מפתח ב"קפיטליזם החדש", רבות מהנשים נדחקו לעבודות בשכר נמוך או התחילו לעסוק בהבאת סחורות זולות מחו"ל. אחרות חזרו להיות עקרות בית – תהליך שקיבל שם רשמי "רנסנס פטריארכלי".
ב-2022, פער השכר המגדרי ברוסיה עמד על כ-27.9%, והצעת חוק לשוויון מגדרי שהוגשה לפני יותר מעשרים שנה, טרם אושרה (אגב, גם החוק האוסר על אלימות נגד נשים וילדים טרם חוקק, אז יש עוד לאן לשאוף).
בתאריך 22.03.2025 אני מגיעה עם ההרצאה שלי "פמינה סובייטיקה: דמות האישה בקולנוע וטלוויזיה סובייטית" לכפר סבא. בהרצאה בעברית, דרך הסצנות הקולנועיות השונות תקבלו הצצה לעולם כל כך שונה מאחורי מסך הברזל, עולם בו הפמיניזם מבוטל על ידי החוק, אבל שוויון זכויות הוא רק אשליה. לינק לרכישת הכרטיסים >>
חג של סולידריות נשית
יום הנשים הבינלאומי, שמקורו במאבקי פועלות במערב בתחילת המאה ה-20, אומץ בהתלהבות על ידי השלטון הסובייטי. בריה"מ הייתה המדינה האירופית הראשונה שהכירה ב-8 במרץ כחג לאומי רשמי. זה קרה כבר ב-1921 והחל מ-1965 הוא הפך ליום חופש רשמי.
למה זה היה חג כל כך מיוחד?
1. נשים קיבלו הכרה - זה היה היום היחיד בשנה שבו המדינה הסובייטית הכירה רשמית בנשים ובתרומתן
2. מסורת של מנוחה - אחד מימי החופשה הבודדים שבהם נשים יכלו לנוח מהעומס היומיומי הכפול והמשולש
3. תשומת לב מהמשפחה - יום שבו גברים וילדים התבקשו לקחת על עצמם את המטלות הביתיות
חג ה-8 במרץ היה גם נקרא "חג הסולידריות הנשית", עבור כל האתגרים המשותפים שנשים סובייטיות נאלצו להתמודד איתן (לטוס לחלל או לעמוד בתור ארוך אחרי העבודה כדי "להשיג" אוכל).
לכן אפילו היום, ב-2025, ה-8 במרץ נשאר אצל חלק מהנשים ובחלק מהמשפחות כסממן נוסטלגי (וכולם כבר יודעים כמה המגזר שלנו אוהב נוסטלגיה). וכמובן, קיבלנו עוד חג צרחני, פחות מחודש אחרי הוולנטיינ'ס, עם זרי פרחים ושוקולדים, אבל גם עם ניחוח של שוויון זכויות.
Comments