באחד הפרקים בעונה הראשונה של "מחוברים", תיעדה דנה ספקטור את יום כתיבת הטור שלה: ייסורים מול מסך מחשב בחדר סגור, עם כוסות קפה וסיגריות מרובות, חיפוש אחרי הרעיון ואז אחרי המילים המדויקות, כשמחוץ לדלת החיים עצמם, הבעל (היום כבר לשעבר) והילדה.
עבדתי עם דנה ספקטור ורן שריג במשך 3 שנים, ערכתי את התוכנית שלהם ברדיו, אז נוכחתי לראות איך נראית דנה אחרי יום כתיבת הטור – בימי שלישי היא הייתה מגיעה לתחנה מרוסקת מעייפות, לפעמים לא מרוצה ממה שיצא ולפעמים דווקא כן, ומיד הייתה מתחילה לחפש השראה לטור הבא.
כשמדברים על כתיבה, תמיד מדברים על חשיבות ההשראה, סוג של נגיעת אצבע אלוהית ששולחת ניצוץ והמילים הנכונות מתחילות להופיע על הדף, שורה אחרי שורה, פסקה אחרי פסקה. ההשראה אחראית על כך שהנושא של הטקסט יהיה מעניין והטקסט עצמו קולח ומגיש את הנושא בצורה יצירתית.
מצד שני, כל מי שאי פעם עסק בכתיבת תוכן יודע – השראה זה אחלה אבל זה לא מספיק. כי צריך גם משמעת. לשבת ואשכרה לכתוב. גם כשלא הולך. כי יש דדליין, כי צריך להגיש את הפרויקט. כי מחכים לטקסט.
גם השראה וגם משמעת הם כלים קריטיים בארגז הכלים של כל מי שהמקצוע שלו זה לכתוב תוכן, גם אם לפעמים נדמה שהם מושכים אותנו לכיוונים שונים. אבל אם לדעת לשלב ביניהם בצורה מדויקת, אפשר לגרום לשניהם לעבוד בהרמוניה כדי להתמיד ביצירת תוכן בלי להתפשר על האיכות והאותנטיות.
השראה בכתיבת תוכן: הניצוץ היצירתי
השראה היא אותו רגע קסום שבו רעיון חדש מבזיק במוחנו. היא מגיעה לעיתים ללא התראה, מציפה אותנו באנרגיה יצירתית ודוחפת אותנו לכתוב, לצייר, או ליצור. השראה היא המקור לרעיונות מקוריים, לפרספקטיבות חדשות, ולאותן תובנות שמבדילות את העבודה שלנו מזו של אחרים.
אך השראה היא גם בלתי צפויה. היא יכולה להגיע בשעות לא נוחות, או להיעלם בדיוק כשאנחנו זקוקים לה ביותר. הסתמכות בלעדית על השראה עלולה להוביל לתקופות ארוכות של חוסר פעילות, כאשר אנו ממתינים לאותו "רגע קסום" שיניע אותנו לפעולה.
משמעת: הכוח המניע
משמעת, לעומת זאת, היא היכולת שלנו לשבת ולעבוד גם כשההשראה אינה נוכחת. היא הכוח שמניע אותנו להתיישב מול המחשב או הנייר מדי יום, גם כשאיננו מרגישים מוכנים או מלאי השראה. משמעת היא שמאפשרת לנו לעמוד בדדליינים, להתגבר על חסמי כתיבה, ולשפר את המיומנויות שלנו באופן עקבי.
משמעת דורשת מאיתנו לפתח הרגלים, לקבוע לעצמנו זמני עבודה קבועים, ולהתמיד גם כשקשה. היא עשויה להיראות פחות "קסומה" מההשראה, אך היא הכרחית ליצירת תוכן באופן סדיר ועקבי.
כיצד נשלב בין השראה למשמעת בתהליך כתיבת תוכן מקצועי?
לשמור על סדר יום ושגרת עבודה – בדיוק כמו שינה, אימונים או אוכל, חשוב לשמור על השגרה גם בכתיבת תוכן. שעות קבועות, מקום קבוע, ללא הסחות דעת – זה עובד.
אבל גם לדעת לגוון – כי לפעמים לא משנה מה, זה לא הולך. ואז אפשר ללכת לעבוד מבית קפה, לצאת לריצה או פשוט לשקוע מול סדרה בנטפליקס. לרוב הישיבה מול המסך יכולה להיות מאוד מתסכלת. אצלי באופן אישי ההשראה נוחתת עלי ברגעים הכי לא צפויים: בזמן שטיפת כלים, בישולים או בהליכה. לפעמים אני עוזבת את הכל ורצה לרשום את הרעיון או, אם אני ברחוב, אני פשוט מקליטה לעצמי הודעת וואטסאפ.
ובהמשך לסעיף הקודם – המלצה שאני תמיד נותנת בסדנאות הכתיבה שלי: תייצרו לעצמכם "מזווה תוכן", הודעות וואטסאפ עם עצמך, מסמך בגוגל דרייב או מחברת ועט. קופסאות שימורים עם רעיונות לפוסטים או אפילו טקסטים מוכנים, כמו שניצל שטבלנו בביצה ואז בפירורי לחם והכנסנו למקפיא – ואז כל מה שנשאר זה רק לחמם ולהגיש עם צ'יפס וסלט.
המושלם הוא האויב של הטוב – גם אם התוצאה עוד לא לשביעות רצונכם, עדיף לשים אותה בצד לכמה שעות או אפילו ימים (אם הזמן מאפשר). מבטיחה שאחרי שתחזרו לטקסט, תראו אותו בעיניים אחרות לגמרי, במבט רענן יותר.
כדי לכתוב תוכן לא חובה להתבודד!
נכון שלפעמים בא לנו שקט בזמן כתיבה, אבל דווקא סיעור מוחות או שיחות "הסמול טוק" הם אלה שיניעו את ההשראה, ומצד שני – אם כבר שניים או שלושה אנשים נפגשים כדי לכתוב ולחלוק רעיונות, בין אם במסגרת סדנת כתיבה או לא – זה גם לגמרי עניין של משמעת.
Comments