שתי סדרות בריטיות גרמו לי לחשוב על מה שקורה לנשים בחדרי לידה ואחרי לידה, בלי שאף אחד שם ניסה ללמד אותי משהו. ומשם הגעתי לדיינה סקאלי, לג׳ינה דייויס שהלכה לספור דמויות נשיות בתוכניות ילדים, ל״ניפ/טאק״, ל״גמביט המלכה״ ול״פאודה״. מאמר על מה סדרות שותלות לנו בראש בזמן שאנחנו בטוחים שאנחנו רק צופים, ולמה ארגונים שרוצים להעלות מודעות צריכים להתחיל מסיפור ולא מרשימת תסמינים.

הגעתי באחד הדפים שלי למיליון צפיות בחודשיים וחצי - תוכן אורגני בלבד, אבל זה לא מה שחשוב, אלא איך אתם תמדדו הצלחה בתוכן דיגיטלי ולמה הלייקים לא חשובים

המטרה: לפנות לקהל שאוהב איכות ומוכן לשלם. הבעיה: הבדלי מנטליות ותרבות, גם אחרי שנים של חיים בארץ. הפתרון: פשוט לפיצוח ואף נמצא על פני השטח